ברוך ידיד | Baruch Yedid | باروخ يديد

איראן בוחרת בטילים במסגרת ההכנות למלחמה הבאה;

מכאן מינוי שר הגנה שמגיע מתעשיית הטילים ןארגון מחדש של מערך הפיקוד הצבאי, שמסמנים את הכיוון שאליו צועדת טהראן: האצת בניין הכוח הטילי והיערכות למערכות צבאיות נוספות.

בזמן שבכירים איראנים מאיימים ב״אבי כל הטילים״ מול ״אם כל הפצצות״ האמריקאית, טהראן מאותתת כי היא בוחרת להשקיע בתחום שבו היא יכולה לייצר, לשקם ולהרחיב יכולות גם לאחר תקיפות קשות.


איראן הולכת על בטוח, כלומר על הזרוע האסטרטגית שלה - הטילים, למי שעוד חשב שבמשא ומתן היא תסכים לוותר עליהם.

https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

פקיסטן סוגרת מעברי גבול עם איראן מסיבות שמוגדרות ''טכניות בלבד'', אך יש שרואים בכך איתות בשל היותה חברה בברית מכה.

התקשורת בפקיסטן מדברת על 17 אלף מכולות איראניות שעדיין לא יצאו מנמל קראצ'י.

https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

בכיר איראני:
''אבי כל הטילים שלנו מול אם כל הפצצות שלכם''

קופירייטר ענק

https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

מחקר:

תנאי חיים נוחים וסביבה 'מערבית' אינם מסוגלים למנוע התפתחות אידיאולוגיה ג'יהאדית.
אמונה, קשרים וחינוך לג'יהאד גוברים על הנאות החיים במערב.

https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

מחקר:

יותר מ 50 אלף מתקפות טרור קטלניות 'באחריות' ומטעם ארגוני אסלאם קיצוני ברחבי העולם מאז 9/11.

יותר מ 320 אלף נרצחים.

לא כולל מלחמות.
לא כולל פיגועים שלא נלקחה עליהם אחריות.


https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

עיתונאי תימני לחדשות 15

''החות'ים מאבדים עמדות באזור תעז ומערבה משם גם בערי החוף ובאזורים ששולטים על מיצר באב אל מנדב.
ממשלת תימן פגעה באופן משמעותי במאות באנשי המיליציה, הרסה עשרות ומאות כלי רכב ולראשונה מזה זמן רב נראה שישנו מהפך בזירת הקרבות...''


https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

נערכים למלחמה?
באחרונה דורשים החוגים הקיצוניים באיראן לצמצם בסמכויות הפרלמנט של קליבאף ולהגדיל את סמכויות המועצה לביטחון לאומי של מחסן רזאי כדי שניתן יהיה לקבל החלטות ביטחוניות ללא התנגדות.
עוד צעד שנועד לחזק את האגף הצבאי על חשבון הדיפלומטי, מה שמרתיח את הנשיא.
@i24NEWS_HE

https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

מקור בחמאס טוען שעלי אל עמודי, מנהיג חמאס עזה, נפצע באופן בינוני בניסיון לחסל אותו בעזה לפני מספר ימים.
אל עמודי נפצע בגפיים בתקיפה, שבה נהרגו חמישה אנשים.

מידע מודיעיני שהגיע אליו, טען העיתון שרק אל אווסט לפני מספר ימים, גרם לו לעזוב את המקום.
כעת טוען העיתון שמנהיג חמאס נפצע.

https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

המנטור של ויטקוף וקושניר לענייני המזרח התיכון - מי שאחראי לאקרובטיקה של טראמפ מול האיראנים ברוך ידיד - @i24news עלי אל ד'ואדי הוא הכוכב העולה בשמי הדיפלומטיה הקטרית החדשה. בן 45 בלבד, הוא מנהל את קשריו חובקי העולם מאוהל מפואר בפרברי דוחא, בירת קטר, ובסיוע…

קמפיין ההקרבה באיראן (جان‌فدا) מתחדש ומתרחב, כנראה במאמץ לגייס את הציבור לקראת מלחמה אפשרית. לצד הדיווח בוול סטריט ג'ורנל על אנשי משמרות המהפכה שמבקרים בגני ילדים, על שלטי חוצות שמלמדים שימוש ברובי צלפים, על נשים שמתאמנות בגרילה וברחפנים, התקשורת האיראנית עוסקת בסמינרים דתיים בדבר חובת ההקרבה, מסקרת תהלוכות ועצרות תמיכה והתגייסות של נשים, אנשי דת וסטודנטים בעידוד ראשי ערים ומושלים (לא מאוד מרשים) וכן עוסקת בתרגילי יום ולילה בנשק קל ובעזרה ראשונה. כל זה כאמור במסגרת הקמפיין תוך שהרשויות באיראן טוענות כי 32 מיליון איראנים התגייסו למערך ההקרבה.
אגב, הנשיא הבטיח להיות הראשון... נמתין


https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

התיאום המצרי סעודי עשוי אפוא לשמש נדבך נוסף במאמץ להגן על המרחב הימי והיבשתי. אולם גם כאן נותרת השאלה אם מדובר בתיאום מדיני וביטחוני נקודתי, או בתחילתה של מסגרת אזורית רחבה יותר שתוכל להתמודד עם איומים משולבים של טילים, כטב"מים וכוחות פרוקסי.
המחיר הכלכלי: חזון 2030 תחת לחץ
הפגיעה בסעודיה מתרחשת בזמן שהממלכה מנסה לקדם שינוי כלכלי עמוק. חזון 2030 מבקש להפחית את התלות בנפט, למשוך השקעות זרות ולהרחיב את תחומי התיירות, הבידור, התשתיות והשירותים. כל אלה מחייבים יציבות ביטחונית ותדמית של מדינה המסוגלת להגן על נכסיה ועל המבקרים בה.
המתקפות על התעופה והתשתיות יוצרות סיכון כפול: נזק פיזי מיידי והגדלת הסיכון הנתפס בעיני משקיעים וחברות בינלאומיות. גם כאשר הפעילות הכלכלית אינה נעצרת לחלוטין, אי ודאות ביטחונית עלולה להעלות עלויות, לשבש תעבורה ולפגוע בתוכניות השקעה.
גם התחזיות הכלכליות מחייבות זהירות. יש לבחון את הנתונים העדכניים של קרן המטבע הבינלאומית ואת ההנחות שעליהן הן מבוססות לפני שמייחסים את ההאטה הצפויה בסעודיה למתקפות החות'ים בלבד. עם זאת, ברור כי הסלמה ממושכת תוסיף סיכונים לכלכלה הסעודית ולכלכלות המפרץ, דווקא בשעה שהן מבקשות לבסס מקורות צמיחה חדשים.
מבחינת החות'ים, זהו חלק מההיגיון האסטרטגי של המערכה: אין הכרח להשתלט על שטח סעודי כדי להפעיל לחץ על ההנהגה בריאד. די ביצירת תחושה שתשתיות קריטיות, פעילות עסקית ותוכניות פיתוח עלולות להיפגע פעם נוספת.
כולם מדברים עם כולם — אבל מי מסוגל לעצור את המלחמה?
ההתפתחויות האחרונות מציבות את מדינות האזור בפני מציאות שבה הגבולות בין יריבות, תיווך ושיתוף פעולה נעשים גמישים יותר. סעודיה מחזקת את הקשרים עם טורקיה ופקיסטן, מתאמת עמדות עם מצרים ומנהלת שיחות עם האמירויות. במקביל, האפשרות לתיווך איראני בין ריאד לחות'ים ממחישה שגם יריבה אזורית עשויה להפוך לערוץ שדרכו מנסים להשיג שקט.
אולם עצם קיומם של ערוצי תקשורת אינו מבטיח פתרון. לכל צד אינטרסים שונים: סעודיה מבקשת להפסיק את המתקפות ולשמור על מעמדה האזורי; החות'ים מבקשים לשמר את שלטונם ואת יכולותיהם הצבאיות; איראן מעוניינת לשמור על השפעתה ולמנוע את אובדן אחד הנכסים האזוריים שנותרו לה.
מכאן גם הדילמה הסעודית. תגובה צבאית חריפה עשויה להחזיר את ההרתעה, אך עלולה להרחיב את העימות ולקרב את סעודיה לעימות ישיר עם איראן. מנגד, הבלגה או הסדר שאינו כולל מנגנוני פיקוח ואכיפה עלולים לשדר כי ניתן לפגוע בממלכה ולבסוף להשיג באמצעות המתקפות הישגים מדיניים.
גם לארצות הברית יש כאן תפקיד מכריע. אם וושינגטון תסתפק בסיוע הגנתי ובהצהרות, מדינות המפרץ עשויות להאיץ את בנייתם של הסדרים ביטחוניים עצמאיים. אם תבחר במעורבות ישירה, היא עלולה להעמיק את המלחמה ולהפוך את תימן לזירה נוספת בעימות האזורי הרחב.
המפרץ מחפש סדר ביטחוני חדש
המלחמה בתימן ממחישה כי הסדר הביטחוני הישן אינו נעלם ביום אחד, אך הוא נתון ללחץ גובר. מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ, ההסכמים עם ארצות הברית והכוח המשותף של מדינות המפרץ ממשיכים להתקיים, אולם אירועי הימים האחרונים מחדדים את הצורך לבדוק מחדש את יכולתם לספק מענה לאיומים החדשים.
האתגר אינו רק רכישת מערכות הגנה נוספות. הוא מחייב שילוב מודיעיני, הגנה אווירית רב שכבתית, חלוקת אחריות ברורה, מנגנוני תגובה מהירים והסכמה מדינית על המחיר שכל מדינה מוכנה לשלם כאשר אחת השותפות מותקפת.
מבחינת איראן והחות'ים, זהו חלון הזדמנויות. אם המתקפות יעמיקו את חילוקי הדעות במפרץ ויגרמו למדינות האזור להתחרות זו בזו על הסדרים נפרדים, טהראן תוכל לשמר את השפעתה גם בלי להשיג ניצחון צבאי כולל. אם, לעומת זאת, המתקפות יובילו לתיאום ביטחוני אפקטיבי ולהרתעה משותפת, הן עלולות להאיץ תהליך שיצמצם את חופש הפעולה של החות'ים.
בסופו של דבר, המאבק בתימן הוא כבר לא רק מאבק על עתידה של המדינה הענייה בחצי האי ערב. הוא הפך למבחן של הסדר האזורי כולו: האם מדינות המפרץ יצליחו להפוך את הסולידריות ההצהרתית למערכת הגנה מתפקדת, או שיגלו כי גם בעידן של בריתות חדשות, הסכמים צבאיים והשקעות אדירות, אין תחליף ליכולת להגן על עצמן ברגע האמת.
החות'ים מבקשים להבטיח את עתידם באמצעות ערעור הביטחון הסעודי; איראן מבקשת לשמר דרכם את השפעתה; ומדינות המפרץ נדרשות להכריע אם הן מסתפקות בתגובה לכל מתקפה, או מתחילות לבנות סדר ביטחוני חדש.
ברוך ידיד | i24NEWS

וישראל – בפני הזדמנות...
https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

מכאן נובעת חשיבותו של כל הסדר עתידי בתימן. אם החות'ים יזכו בהכרה מעשית בשלטונם בלי לוותר על יכולותיהם הצבאיות ועל הקשרים עם איראן, טהראן תוכל לשמר מנוף לחץ אזורי גם לאחר אובדן נכסים אסטרטגיים אחרים. מבחינתה, לא מדובר רק בעתיד תימן, אלא בשאלה אילו כלים יישארו בידיה לעיצוב הסדר האזורי הבא.
התיווך האיראני: דרך להסדר או לשימור ההשפעה?
על רקע המערכה, העובדה שאיראן מציעה לתווך בין סעודיה לחות'ים מעוררת שאלה מהותית. תיווך כזה עשוי להיראות כדרך להפסיק את ההסלמה, אך הוא גם מעניק לטהראן מעמד של גורם שאי אפשר להתעלם ממנו בכל הסדר הנוגע לתימן.
כאן טמון הפרדוקס: סעודיה עשויה להזדקק לערוץ שיביא להפסקת התקיפות, בעוד איראן יכולה לנצל את הצורך הזה כדי לבסס את מעמדה כמתווכת וכבעלת השפעה על החות'ים. אם ההסדר יסתפק בהפסקת אש ובהכרה במצב הקיים, בלי לתת מענה לאיום המתמשך על סעודיה וליכולת החות'ית לחדש את התקיפות, הוא עלול להפוך ממנגנון לייצוב האזור למנגנון המשמר את יחסי הכוחות הקיימים.
לכן השאלה אינה רק אם ניתן להגיע להסכם, אלא מה יהיה המחיר שלו. האם סעודיה תוכל להשיג שקט בגבולה בלי להעניק לחות'ים לגיטימציה אזורית נוספת? האם טהראן תידרש לרסן את בעלי בריתה, או שתזכה במעמד רשמי המאפשר לה להשפיע על כל משבר עתידי? והאם ההסדר יכלול מנגנוני פיקוח ואכיפה, או יישען בעיקר על הבטחות פוליטיות?
אלה שאלות שיקבעו אם תימן תתקדם לעבר הסדרה או רק תעבור משלב של עימות צבאי לשלב של מאבק על תנאי ההסכם.

המפרץ מתעורר למציאות חדשה – המנגנונים כשלו
המתקפות על סעודיה חשפו את הפער שבין ההצהרות על ביטחון קולקטיבי לבין היכולת לספק הגנה בפועל. מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, שנועדה לקדם תיאום בין סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר, בחריין, כווית ועומאן, אינה מהווה כשלעצמה ברית צבאית המסוגלת להבטיח מענה מלא לכל איום. גם הכוח הצבאי המשותף של המועצה, "מגני חצי האי", לא נועד להחליף מערכות הגנה לאומיות או לספק לבדו מענה למתקפות טילים וכטב"מים בהיקף רחב.
גם הקשרים הביטחוניים עם ארצות הברית, שעליהם נשענות מדינות המפרץ, אינם מבטיחים שכל מתקפה תיענה בהתערבות צבאית אמריקאית ישירה. מבחינתן, השאלה אינה רק אם וושינגטון תספק נשק, מודיעין וייעוץ, אלא גם מה תהיה מידת המעורבות שלה כאשר תשתיות אזרחיות ואסטרטגיות נמצאות תחת מתקפה.
הפגיעה בנמל התעופה הבינלאומי של ריאד, שבה נהרגו לפחות 12 בני אדם ונפצעו יותר מ־300, המחישה את חומרת האיום ואת המחיר האפשרי של כשל במערך ההגנה. לפי דיווחי רויטרס, המתקפה הייתה הקטלנית ביותר בסעודיה זה יותר מעשור.
המשמעות רחבה בהרבה מהאירוע עצמו. אם מדינה המשקיעה סכומי עתק בביטחון אינה מצליחה למנוע פגיעה קשה בנמל התעופה המרכזי שלה, מתעוררות שאלות לגבי ההגנה על מתקני האנרגיה, הנמלים, נתיבי הסחר והתשתיות שעליהן נשענת הכלכלה הסעודית.
ברית מכה: המבחן הראשון
על רקע הכרסום בתחושת הביטחון, מתחדדת חשיבותו של הסכם ההגנה המשותף שנחתם במכה באוגוסט 2026 בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן. ההסכם נועד לחזק את ההרתעה הקולקטיבית ואת שיתוף הפעולה הביטחוני בין שלוש המדינות, והוא קובע כי מתקפה חמושה על אחת מהן תיחשב מתקפה על כולן.
כעת ההסכם ניצב בפני מבחן מעשי. נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הודיע ב־12 באוקטובר כי אנקרה תעביר את ההסכם לאישור הפרלמנט. טורקיה מאותתת על נכונות להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני, אך עדיין נותר לברר כיצד יתורגם ההסכם למנגנוני פעולה, לחלוקת אחריות ולתגובה במקרה של מתקפה נוספת.
הברית הזאת מעניינת גם משום שהיא אינה מבוססת על המודל המסורתי של התלות במערב בלבד. טורקיה מביאה עמה יכולות צבאיות ותעשיית ביטחון מפותחת, ואילו פקיסטן היא שותפה בעלת משקל צבאי משמעותי. שיתוף הפעולה עשוי להעניק לסעודיה אפשרויות נוספות, אבל אין פירוש הדבר שהוא כבר מספק הגנה מלאה או שהמדינות החברות בו הסכימו על כל תרחיש אפשרי.
ההבדל בין חתימה על הסכם לבין הפעלתו הוא קריטי. כדי שהברית תייצר הרתעה, החות'ים ואיראן יצטרכו להאמין כי מתקפה נוספת תגרור תגובה מתואמת, ולא רק סבב נוסף של הצהרות וגינויים.
מצרים נכנסת לתמונה
במקביל, סעודיה מגבירה את התיאום עם מצרים, על רקע החשש מהתרחבות העימות ומהשלכותיו על הים האדום, נתיבי הסחר והמרחב הימי הסמוך לחצי האי ערב. גם שיחות בין גורמים תימניים למצרים נועדו לחזק את התיאום ולדון בהתפתחויות האזוריות.
למצרים אינטרס ישיר במניעת התרחבות המשבר. הים האדום ומצר באב אל מנדב קשורים לביטחון השיט ולפעילות הכלכלית של מצרים, ובייחוד להכנסות מתעלת סואץ. פגיעה ממושכת בתנועת הספנות עלולה להרחיב את הנזק הכלכלי מעבר למדינות המעורבות ישירות בלחימה.

המפרץ מגלה את גבולות הבריתות: החות'ים מאיימים על סעודיה, ואיראן מבקשת לעצב את הסדר האזורי הבא וישראל בפני הזדמנות - פרשנות
ברוך ידיד | i24NEWS

המלחמה המתרחבת בתימן והפגיעות בסעודיה מציבות את מדינות המפרץ בפני שאלה אסטרטגית שהן מעדיפות בדרך כלל להימנע ממנה: מי באמת יגן עליהן כאשר האיומים האזוריים הופכים למתקפות ממשיות?
במשך שנים נשענו מדינות המפרץ על שילוב של בריתות ביטחוניות עם ארצות הברית, שיתוף פעולה אזורי ומנגנוני הגנה משותפים. אלא שכאשר האיום החות'י מתרחב אל שדות התעופה, מתקני האנרגיה והמרחב הציבורי הסעודי, מתברר כי עצם קיומן של בריתות אינו מבטיח הגנה אפקטיבית ברגע האמת.
התגובה במפרץ אינה מסתכמת בגינויים. קטאר, איחוד האמירויות, בחריין וכווית הביעו תמיכה בסעודיה, ומועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) פרסמה הודעת סולידריות. בדוחה ובאבו דאבי אף הדגישו כי תקיפה נגד ערב הסעודית היא איום ישיר על ביטחון המפרץ כולו. אולם מאחורי האחדות ההצהרתית מסתתרת מבוכה: המדינות שנדרשות כעת להציג חזית משותפת הן אותן מדינות שטרם הצליחו לבנות מנגנון הגנה אזורי המסוגל להתמודד באופן מתואם עם האיום.
במובן הזה, המערכה בתימן הופכת למבחן לא רק של סעודיה, אלא גם של הארכיטקטורה הביטחונית שנבנתה במפרץ לאורך עשרות שנים.
החות'ים אינם מסתפקים בתימן
במבט ראשון, המתקפות החות'יות עשויות להיראות כהמשך של המלחמה בתימן וכחלק מהעימות בין המחנה הסעודי למחנה הנתמך בידי איראן. אלא שהמסרים הפוליטיים שמגיעים מצנעא מצביעים על שאיפה רחבה יותר: לבסס את מעמדו של השלטון החות'י כעובדה אזורית, ולוודא שכל הסדר עתידי יכיר בכוחו ולא ינסה לפרק את המערכת שבנה.
לפי הערכות המושמעות באזור, החות'ים, בסיוע איראני, מבקשים לקדם הסדר שיבטיח את שרידותה של הישות השלטונית שלהם בצפון תימן. מבחינתם, המטרה אינה בהכרח ניצחון צבאי מוחלט על סעודיה, אלא יצירת מציאות שבה מחיר העימות עם החות'ים גבוה כל כך, עד שהצדדים האחרים יעדיפו להגיע להסדר שיכיר בשליטתם בפועל.
לשם כך, הפגיעה בסעודיה ממלאת שתי מטרות. הראשונה היא צבאית ואסטרטגית: להמחיש כי גם מדינה בעלת משאבים אדירים, מערכות נשק מתקדמות ושותפות ביטחוניות אינה חסינה מפני איום המגיע מתימן. השנייה היא פוליטית: להטיל ספק ביכולתו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן להבטיח ביטחון ויציבות, ולפגוע בתדמית של סעודיה כמעצמה אזורית המסוגלת להגן על עצמה ועל סביבתה.
החות'ים אינם מכוונים אפוא רק אל מטרות פיזיות. הם מבקשים לערער את תחושת הביטחון שעליה נשענת ההנהגה הסעודית.
בן סלמאן במוקד המערכה
הבחירה למקד את המסרים במוחמד בן סלמאן אינה מקרית. יורש העצר הסעודי בנה את מעמדו סביב הבטחה לשינוי עמוק: כלכלה מגוונת, פתיחות לעולם, השקעות בינלאומיות, תיירות ותשתיות במסגרת חזון 2030. הביטחון הוא תנאי יסוד להצלחת הפרויקט הזה.
מתקפות על שדות תעופה, מתקני אנרגיה ותשתיות אסטרטגיות פוגעות אפוא ביותר מאשר ברכוש או בפעילות כלכלית. הן מציבות סימן שאלה מעל יכולתה של הממלכה להבטיח את התנאים הנדרשים להשקעות, לתיירות ולתוכניות הפיתוח שלה. גם כאשר הנזק הפיזי מוגבל, עצם האפשרות של שיבוש חוזר עלולה להכביד על אמון המשקיעים ועל תפיסת הסיכון האזורי.
לצד זאת, המסרים החות'יים חורגים מהזירה הביטחונית. הקריאות להפלת שלטונו של בן סלמאן וההתייחסויות למעמדה של מכה נועדו להעניק לעימות משמעות פוליטית, דתית וסמלית. בכך מנסים החות'ים להציג את המערכה לא רק כמאבק על גבולותיה של תימן, אלא גם כערעור על מעמדה של ההנהגה הסעודית בעולם הערבי והמוסלמי.
יש להבחין בין התעמולה החות'ית לבין יכולתה להשפיע בפועל על הציבור הסעודי. קריאות למרד אינן מעידות כשלעצמן על קיומו של מרד או על תמיכה רחבה באופוזיציה. עם זאת, הן מלמדות שהיעד התודעתי של המערכה רחב יותר מהיעד הצבאי: לפגוע ביוקרת השלטון, להעמיק את תחושת הפגיעוּת ולכרסם בתדמית היציבות שסעודיה מבקשת להקרין.
איראן זקוקה לנדבך החות'י
מבחינת טהראן, מעמד החות'ים מקבל חשיבות נוספת על רקע השינויים שחלו בשנים האחרונות במאזן הכוחות האזורי. אובדן משטר אסד בסוריה והפגיעה הקשה שספג חיזבאללה צמצמו את יכולתה של איראן להישען על המערך האזורי שבנתה לאורך שנים. במציאות הזאת, החות'ים מספקים לה נדבך נוסף: כוח בעל אחיזה טריטוריאלית, יכולת להפעיל לחץ על יריבותיה ויכולת לאיים על נתיבי שיט ועל אינטרסים אסטרטגיים באזור הים האדום.
אין פירוש הדבר שהחות'ים הם שלוחה חסרת עצמאות או שכל החלטה שלהם מתקבלת בטהראן. לתנועה הנהגה, אינטרסים מקומיים ותפיסת עולם משלה. אולם הסיוע האיראני, לצד ההתכנסות האסטרטגית בין הצדדים, מאפשר לטהראן להפיק תועלת מהמשך קיומו של כוח עוין לסעודיה ולארצות הברית בדרום חצי האי ערב.

מוחמד בח'ייתי, חבר הלשכה המדינית של המורדים החות'ים, קורא להפיל את בן סלמאן, ע"י התארגנויות האופזיציה או ע"י המשפחה. החות'ים מנסים לערער את מצבו של MBS, זה לא רק מול סעודיה, זה מול יורש העצר. https://x.com/AlhryaWaltaghyr/status/2109614443437130066/video/1

השימוש בחומר נפץ מסוג C-4 שהיה נפוץ בשורה של חיסולים פוליטיים בלבנון, מעלה אפשרות שמטרת החיזבאללה, שאנשיה העבירו את משאית חומרי הנפץ מהבקאע לבירות, ונתפסו בדרכם, הייתה חיסול פוליטי נוסף. לא מפתיע, חיזבאללה איימה באחרונה על בכירי לבנון מפני "גורל דומה לזה של סאדאת או חרירי"...
מסיבה זו אמר היום ראש ממשלת לבנון שהוא "מבין את החשש מהימצאות C-4 במשאית, חומר נפץ ששימש לרצח פוליטי" והבטיח, "לא נקל ראש בחקירה"...
ואם אכן חיזבאללה מאחורי הסיפור הזה הרי שזה חלק ממאמצי ההתאוששות שלה, כאשר בקרוב צפויה "המפלגה" לפרסם גם את מועד קבלת הפיצויים: 6000 דולר לריהוט, 10000 דולר לשכר דירה.
זה מתיישב עם הדיווח של רויטרס על העברה של 200 מיליון דולר מאיראן לחיזבאללה.
ושימו לב, כל זה כאשר הסגר חונק את האיראנים שמוכיחים שוב שהם לא מוותרים על "הפרוקסי" וכעת גם מציעים לתווך בין סעודיה לחות'ים שמברכים על ההצעה.
ברוך ידיד - @i24news


https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

מוחמד בח'ייתי, חבר הלשכה המדינית של המורדים החות'ים, קורא להפיל את בן סלמאן, ע"י התארגנויות האופזיציה או ע"י המשפחה. החות'ים מנסים לערער את מצבו של MBS, זה לא רק מול סעודיה, זה מול יורש העצר.

https://x.com/AlhryaWaltaghyr/status/2109614443437130066/video/1

מזרח תיכון חדש, בתנאים כמובן

ישראל דורשת מחמאס להתפרק מהנשק

לבנון דורשת מחיזבאללה להתפרק מהנשק

עיראק דורשת מהמיליציות להתפרק מהנשק

תימן דורשת מהחות'ים להתפרק מהנשק

ארה''ב דורשת מאיראן לוותר על הגרעין

הרבה דרישות - מעט מעשים!
@i24NEWS_HE


סטיקר לרכב?


https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

סעודיה תחת איום: האם ברית מכה עומדת להפוך לנאט"ו של העולם המוסלמי הסוני?

ברוך ידיד - @i24news

האירועים האחרונים בסעודיה ובמלחמה במפרץ בכלל, ממחישים עד כמה פגיעה הממלכה במערכה אזורית רחבה.
מספר ההרוגים באירוע בשדה התעופה בריאד עומד על 12, ומספר הפצועים מעל 300.

בינתיים, סעודיה והקואליציה תוקפות בתימן יעדים של החות'ים, אבל בריאד עוברים ללמידה מרחוק, סימן נוסף להשפעת האיומים הביטחוניים על שגרת החיים בממלכה.

וסעודיה מגלה את נקודות התורפה שלה:
מתקני הנפט, נמל ינבוע בים סוף ושדות התעופה האזרחיים הם נכסים אסטרטגיים, אך גם נקודות תורפה. פגיעה בהם עלולה להשפיע לא רק על הביטחון הלאומי הסעודי, אלא גם על הכלכלה, על נתיבי הסחר ועל היציבות האזורית.

האיום החות'י, הנשען על יכולות טילים וכטב"מים ועל מיקומה האסטרטגי של תימן סמוך לנתיבי השיט, מחייב את סעודיה לבחון מחדש את תפיסת ההגנה שלה. לא מדובר עוד רק בהגנה על הגבול הדרומי, אלא בהגנה על מערך שלם של תשתיות לאומיות, נתיבי תחבורה ומרכזים כלכליים.

וכאן נכנסת לתמונה ברית מכה: הברית התחייבה להתקדם משלב ההצהרות לשלב יישום ההגנה.
לפי הערכות שהוצגו, מדובר בפוטנציאל צבאי מצטבר של כ־1.5 מיליון חיילים, כ־3,400 מטוסים וכ־6,000 טנקים. אלה מספרים המעידים על היקף המשאבים העומדים לרשות המדינות המעורבות, אך המבחן האמיתי יהיה היכולת לתרגם אותם לשיתוף פעולה מבצעי, למערכות התרעה משותפות, להגנה אווירית מתואמת ולמנגנוני תגובה מהירים.

האם ברית מכה יכולה להפוך למסגרת הגנה אזורית הדומה לנאט"ו, עם מאפיינים מפרציים ואסייתיים?
זו עדיין שאיפה ולא מציאות מגובשת.

לשם כך יידרשו הסכמות מדיניות, חלוקת אחריות, מנגנוני פיקוד ותיאום, ובעיקר הבנה משותפת של האיומים ושל המחויבות לסייע למדינה חברה הנתונה תחת מתקפה. אפילו בטורקיה נשמעים קולות נגד מעבר לפעילות צבאית.

אבל בינתיים, מתקיימים מגעים עם מדינות נוספות, ובהן מצרים וסוריה, בנוגע לאפשרות של הרחבת המסגרת. אם המגעים יבשילו, עשויה להיווצר תשתית ביטחונית רחבה יותר, שתחרוג מגבולות המפרץ ותכלול שחקנים בעלי משקל צבאי וגיאוגרפי משמעותי.

וטורקיה מזהה הזדמנות אסטרטגית.
ההסלמה מול סעודיה והאיומים על נתיבי השיט ועל התשתיות האזרחיות במפרץ עשויים לפתוח בפני אנקרה מרחב פעולה חדש. טורקיה יכולה להציע יכולות צבאיות, תעשיות ביטחוניות, כלי טיס בלתי מאוישים וניסיון מבצעי, ולהעמיק באמצעותם את מעמדה כשותפה ביטחונית של מדינות המפרץ.

מבחינת אנקרה, השתלבות במערך הגנה אזורי עשויה לחזק את השפעתה בעולם הערבי והמוסלמי, להרחיב את קשריה עם ריאד ולבסס את מעמדה כשחקנית שאינה מסתפקת בתיווך מדיני, אלא גם משתתפת בעיצוב הארכיטקטורה הביטחונית של האזור.

גם לסוריה נפתחת דלת. הצטרפות אפשרית של סוריה למסגרת הגנה סונית עשויה לסמן שלב נוסף בשילובה מחדש במרחב הערבי. עבור דמשק, מדובר בהזדמנות לבנות קשרים ביטחוניים עם מדינות בעלות משאבים ויכולות, לשקם את מעמדה האזורי ולמצוא את מקומה בסדר האזורי המתהווה.

גם כאן, הדרך אינה פשוטה. השתלבות במסגרת כזו תחייב את סוריה להגדיר את האינטרסים הביטחוניים שלה, את יחסיה עם שחקנים אזוריים אחרים ואת מידת מחויבותה למנגנוני ההגנה המשותפים.

המבחן הוא כבר לא רק מי תוקף, אלא מי מסוגל להגן.
סעודיה ניצבת בפני צורך להגן בו זמנית על מתקני אנרגיה, נמלים, שדות תעופה, ערים ונתיבי סחר והאיום מתימן עשוי להאיץ את המעבר משיתופי פעולה נקודתיים לתפיסה אזורית רחבה יותר, שבה מדינות חולקות יכולות, מודיעין ואחריות ביטחונית.

אם ברית מכה תצליח להפוך את ההתחייבויות למנגנון פעולה מתואם, ואם טורקיה, מצרים וסוריה אכן ישתלבו בה, עשוי להיווצר מרחב הגנה חדש, בעל משקל צבאי ומדיני משמעותי.

אבל הדרך לברית הגנה אפקטיבית עדיין ארוכה. מספר החיילים, המטוסים והטנקים אינו מבטיח כשלעצמו יכולת הרתעה. השאלה המרכזית היא האם המדינות יצליחו לגבש אינטרס משותף, מנגנון פיקוד ותיאום, ומחויבות מעשית להגנה הדדית.

המשבר הסעודי עשוי אפוא להיות יותר מאירוע ביטחוני נקודתי. הוא עשוי להפוך לזרז של שינוי אזורי: מעבר ממדינות המתמודדות כל אחת עם איומיה בנפרד, לניסיון לבנות מערכת הגנה רחבה יותר.

השאלה הגדולה היא האם האיום על סעודיה יהיה הרגע שבו ברית מכה תפסיק להיות רעיון מדיני ותתחיל להפוך למסגרת ביטחונית ממשית.

ברוך ידיד - @i24news

https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

איראן מבטיחה הפתעות, אבל ייתכן שנגמרו לה הקלפים? שעת המבחן לאיומים – מתקרבת!
ברוך ידיד https://t.me/i24news
איראן מבטיחה "הפתעות". בכירים בטהרן מאיימים שהמערכה רחוקה מסיום, והקולות הקיצוניים במשטר כבר מדברים על הצורך להקדים ולתקוף לפני שהלחץ יהפוך לחניקה. אבל ייתכן, שמתחת לרטוריקה הלוחמנית הולכת ונחשפת בעיה הרבה יותר עמוקה: איראן עדיין יכולה להכאיב – אבל האם היא עדיין יכולה לנצח?
לטהרן יש טילים, יש כטב"מים, יש יכולות סייבר, יש שלוחים, יש יכולת לפגוע בבסיסים אמריקניים ובעיקר יש לה את הורמוז, אבל הורמוז, הקלף החזק ביותר שלה, מתחיל להפוך גם לבעיה הגדולה ביותר שלה.
המלכודת האיראנית: איראן זקוקה להורמוז סגור כדי להפעיל לחץ על העולם, אבל היא זקוקה להורמוז פתוח כדי לשרוד: נכון, ככל שהיא משבשת את התנועה במצר, היא פוגעת באספקת האנרגיה העולמית ומעלה את המחיר לאמריקאים ולמדינות המפרץ., אבל באותה נשימה היא פוגעת ביכולת שלה עצמה לייצא נפט, להכניס מטבע זר ולממן את המערכה זו מלכודת.
איראן יכולה להשתמש בהורמוז כנשק, אבל אינה יכולה להרשות לעצמה להשתמש בו כנשק ללא הגבלה וזה בדיוק מה שהופך את ההתפתחויות האחרונות לחשובות כל כך.
מכאן, ארצות הברית שמצליחה בהדרגה לשחוק את יכולתה של איראן למנוע תנועה במצר: נתיבי שיט נפתחים, מוקשים מסולקים, וחלק מהספנות חוזר.
ואיראן?, היא מאיימת, מזהירה, קובעת תנאים, אבל גם מנהלת מגעים על פתיחת המצר, אבל היא כבר אינה השחקן היחיד שמחליט כיצד להשתמש בו.
ומה קורה לכלכלה האיראנית? כאן נמצאת אולי נקודת התורפה האמיתית של טהרן: מלחמה אפשר לנהל ימים ושבועות אבל כלכלה אי אפשר להחזיק לאורך זמן באמצעות סיסמאות. כי כאשר יצוא הנפט נפגע, כאשר נתיבי הסחר משובשים, כאשר המטבע נמצא תחת לחץ וכאשר הגישה למערכת הפיננסית הבינלאומית מוגבלת, השאלה הופכת להיות לא כמה טילים יש לאיראן אלא כמה זמן היא יכולה להמשיך לירות אותם?
וזהו משחק שבו הזמן אינו בהכרח פועל לטובתה ולכן מגיעה "שעת המבחן" וכאן צריך להקשיב היטב לקולות הקיצוניים מתוך איראן: הקריאה למכת מנע אינה רק איום צבאי, היא משקפת פחד עמוק יותר, הפחד שהמתנה תהפוך את איראן לחלשה יותר.
אם טהרן מעריכה שהמצור יתהדק, שהכלכלה תמשיך להישחק ושיכולותיה הצבאיות ימשיכו להיפגע, יכולה להיווצר בתוך המשטר מחשבה מסוכנת: "אם אנחנו חייבים להילחם ועדיף עכשיו", זה ההיגיון שמאחורי מכת מנע.
איראן יכולה לנסות להציף את המערכה: טילים, כטב"מים, פגיעה בתשתיות אנרגיה, בסיסים אמריקניים, פעילות ימית, סייבר והפעלת זירות משנה, כלומר לא מתקפה אחת – אלא הרבה משברים בבת אחת והמטרה תהיה לא בהכרח לנצח בקרב אחד, אלא לגרום לאמריקאים לשאול את עצמם אם המחיר של המשך המערכה גבוה מדי.
אבל יש כאן בעיה: איראן כבר ניסתה חלק מהדברים האלה: טילים? כן, כטב"מים? כן, פרוקסי'ז? כן, לחץ על הורמוז? כן, פגיעה בבסיסים אמריקניים? כן, אבל עדיין, עד עכשיו לא נוצר אותו מהלך שאפשר לכנות באמת "שובר שוויון".
איראן לא איבדה את היכולת לאיים על הורמוז, אבל היא מתחילה לאבד את היכולת לשלוט בו.
במשך שנים היה המצר קלף אסטרטגי כמעט מוחלט בידי טהרן: איום בסגירתו היה מספיק כדי לטלטל את שוקי האנרגיה ולגרום למעצמות לחשב מחדש את צעדיהן. אלא שכעת התמונה משתנה: ארצות הברית מצליחה לפעול בתוך המצר, לנקות מוקשים מנתיבי השיט ולחדש בהדרגה את התנועה, בעוד איראן נאלצת לא רק לאיים אלא גם לנהל משא ומתן על התנאים שבהם הספנות תחזור.
במילים אחרות, טהרן עדיין מסוגלת להפוך את הורמוז למסוכן, אבל כבר מתקשה להפוך אותו לבלתי עביר. וזה הבדל אסטרטגי דרמטי: כי מי שמסוגל לשבש תנועה מחזיק ביכולת צבאית; מי שמסוגל לקבוע מי עובר ומי לא – מחזיק בשליטה ואיראן עדיין מחזיקה בראשון, אבל מאבדת בהדרגה את השני.
ולכן איראן עדיין מסוגלת להעלות את המחיר: היא עדיין יכולה לגרום לנזק, היא עדיין יכולה גם להפתיע, אבל היא טרם הוכיחה שיש בידה מהלך שמסוגל לגרום ליריב לשנות את מטרות המערכה.
אולי יש קלף שאנחנו עדיין לא רואים, אבל היא פשוט הולכת ומתקרבת למצב שבו כל אפשרות שנותרה לה יקרה יותר מהקודמת. להמשיך לסגור את הורמוז, פוגע גם בה., לפתוח את הורמוז, משחרר את הלחץ מהעולם. להמשיך במלחמת ההתשה, משחק לטובת הצד בעל המשאבים הגדולים יותר ולצאת למכת מנע, עלול לספק ליריב את ההצדקה להרחיב את המערכה.
בקיצור, איראן מתקרבת לשעת המבחן. לא מפני שנגמר לה הכוח, אלא מפני שהולכות ואוזלות לה האפשרויות להפוך את הכוח שנותר לה להכרעה. שעת המבחן לאיומים – מתקרבת!
ברוך ידיד https://t.me/i24news

https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

איראן רוצה לחזור למזכר ההבנות ''המפנק'', שקרס בינתיים.
סעיף מספר אחד במזכר עוסק בלבנון.
ראש המל''ל האיראני אומר;

''ביירות ופרבריה הדרומיים הם הקו האדום שלנו, לאיש אין זכות להתקדם לעברם, אנו עוקבים מקרוב אחר המצב ברצינות עליונה..''

מה זה אומר על רכס עלי טאהר ועל דרום לבנון?

https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

إيران تعد بـ«مفاجآت» وتهدد بأن المعركة لا تزال بعيدة عن نهايتها. لكن تحت الخطاب التصعيدي، بدأت تتكشف تدريجياً معضلة استراتيجية صعبة:

لا تزال طهران قادرة على إيلام خصومها، وتعطيل قدراتهم، وتصعيد المواجهة، لكنها تواجه صعوبة متزايدة في بلورة خطوة يمكن أن تغيّر نتيجة المعركة.

الورقة الرئيسية التي لا تزال في يد إيران هي مضيق هرمز. إلا أن هذه الورقة تحديداً تتحول تدريجياً من أصل استراتيجي إلى فخ.

تحتاج إيران إلى إبقاء مضيق هرمز مغلقاً من أجل ممارسة الضغط على الولايات المتحدة والعالم.

يمكنها تهديد ناقلات النفط، وزرع الألغام، واستخدام الصواريخ والطائرات المسيّرة، وخلق شعور بأن عبور المضيق ينطوي على مخاطر.

لكن في الوقت نفسه، تحتاج إيران إلى إبقاء مضيق هرمز مفتوحاً من أجل تصدير النفط، وإدخال العملات الأجنبية، ومنع اقتصادها من الاختناق.

وهذه هي المعضلة الإيرانية بكل أبعادها: كلما أغلقت إيران مضيق هرمز، ألحقت ضرراً أكبر بخصمها، لكنها تلحق الضرر بنفسها أيضاً. وكلما أبقته مفتوحاً، خففت الضغط عن العالم، لكنها تتنازل في المقابل عن إحدى أهم أدوات الضغط التي تمتلكها.

https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

איראן מבטיחה "הפתעות" ומאיימת כי המערכה עדיין רחוקה מסיום. אבל מתחת לרטוריקה הלוחמנית הולכת ונחשפת דילמה אסטרטגית קשה:

טהרן עדיין מסוגלת להכאיב, לשבש ולהסלים, אך הולכת ומתקשה לייצר מהלך שיכול לשנות את תוצאת המערכה.


הקלף המרכזי שנותר בידי איראן הוא מצר הורמוז. אלא שדווקא הקלף הזה הופך בהדרגה מנכס אסטרטגי למלכודת.
איראן זקוקה להורמוז סגור כדי להפעיל לחץ על ארצות הברית ועל העולם.
היא יכולה לאיים על מכליות, להניח מוקשים, להפעיל טילים וכטב"מים וליצור תחושה שכל מעבר במצר כרוך בסיכון.
אבל באותה נשימה, איראן זקוקה להורמוז פתוח כדי לייצא נפט, להכניס מטבע זר ולמנוע מהכלכלה שלה להיחנק.
זוהי הדילמה האיראנית במלואה: ככל שאיראן סוגרת את הורמוז, היא פוגעת יותר ביריב, אבל גם בעצמה. ככל שהיא פותחת אותו, היא משחררת את הלחץ על העולם, אך מוותרת על אחד המנופים המרכזיים שלה.

https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

סוריה החדשה: א-שרע סוגר מעגל: הכורדים מתפרקים, האמריקאים לוחצים והדרוזים מסתכלים מהצד.
ברוך ידיד - I24NEWS

ישראל וטורקיה מתגוששות על אדמת סוריה, אבל בעוד תשומת הלב מופנית למאבק על גבולות ההשפעה, אחמד א-שרע רושם ביממה האחרונה הישג אסטרטגי נוסף: הכוחות הדמוקרטיים הסוריים חדלים להתקיים ככוח צבאי עצמאי ומשתלבים במדינה הסורית.

מפקד הכוחות, מזלום עבדי, הודיע מדמשק על "סיום המשימה של כוחות סוריה הדמוקרטיים ככוח צבאי". במקביל הוכרז על שילוב הכוחות במוסדות הצבאיים והאזרחיים של סוריה ועל שילוב מנגנוני הממשל האוטונומי במוסדות המדינה.

זהו למעשה מימוש של המסגרת שנקבעה כבר בהסכם ינואר. אז סוכם על הפסקת אש, נסיגת הכוחות הכורדיים והרחבת נוכחות המדינה הסורית בערים חסכה וקמישלי. ההסכם כלל גם הקמת מסגרת צבאית שתשלב את לוחמי הכוחות הדמוקרטיים בתוך הצבא הסורי, וכן שילוב של מוסדות הממשל העצמי במוסדות המדינה והסדרת מעמדם של עובדי המדינה וזכויותיהם של הכורדים.

אלא שהיישום לא היה פשוט. במשך חודשים נותרו פערים עמוקים בין דמשק לבין הכוחות הדמוקרטיים, ובינואר אף פתח הצבא הסורי במתקפה שהביאה להשתלטות על שטחים נרחבים שהיו בשליטת הכוחות. בסופו של דבר, הלחץ הצבאי, המגעים המדיניים והמעורבות האמריקאית הביאו את הצדדים חזרה למסלול ההסדרה.

ארצות הברית, שתמכה במשך שנים בכוחות הדמוקרטיים במלחמה נגד דאעש, לא ביקשה בשלב הזה לשמר את הכוח הכורדי כצבא עצמאי. להפך: האמריקאים הפעילו לחץ על הצדדים להגיע למיזוג ולסיים את מצב הביניים שבו קיימת בתוך סוריה ישות צבאית שאינה כפופה לדמשק.

השליח האמריקאי המיוחד לסוריה, תום בארק, הגדיר את ההתפתחות כ"היסטורית". בכך מספקת וושינגטון למעשה חותמת למהלך: הכורדים אינם ננטשים, אבל המסגרת שבה יובטח עתידם אינה עוד צבא עצמאי, אלא השתלבות בתוך המדינה הסורית.

עבור א-שרע זהו הישג גדול. במשך שנים הייתה בצפון-מזרח סוריה מערכת שלטונית וצבאית כמעט נפרדת, כעת היא נכנסת תחת דמשק. עבדי עצמו הדגיש כי הזכות לחינוך בשפה הכורדית היא זכות חשובה, כלומר העסקה היא לא מחיקה של הזהות הכורדית אלא ניסיון להעביר אותה ממסגרת של אוטונומיה צבאית ופוליטית למסגרת של זכויות בתוך המדינה.

וההישג אינו רק של א-שרע. הוא משרת במידה רבה גם את טורקיה.
אנקרה רואה בכוחות הכורדיים הסמוכים לגבולה שלוחה של האיום הכורדי שעליו היא נלחמת במשך שנים. סיום קיומו של כוח צבאי כורדי עצמאי, והעברת השליטה הביטחונית לידי דמשק, מסירים מבחינת טורקיה את אחד האיומים המרכזיים לאורך הגבול.

אבל כאן נכנס גם מבחן חדש: הדרוזים, כי המודל שנוצר מול הכורדים עשוי להפוך לתקדים עבור קבוצות מיעוט אחרות בסוריה. המסר של דמשק ברור: זכויות תרבותיות, אזרחיות ואפילו מידה של ניהול מקומי יכולות להישמר, אבל המדינה אינה מוכנה להשלים לאורך זמן עם צבא עצמאי או עם ישות ביטחונית שאינה כפופה למרכז.

עבור הדרוזים, במיוחד בדרום סוריה ובסווידא', זו שאלה רגישה במיוחד. הדרוזים דרשו לאורך התקופה האחרונה ביטחונות, הגנה מקומית ומידה של עצמאות בניהול ענייניהם, בעוד דמשק מבקשת להחזיר את סמכותה לכל שטחי המדינה.

לכן ההסדר עם הכורדים עשוי להיות הרבה יותר מהסכם מקומי. הוא יכול להפוך למודל של א-שרע לטיפול במיעוטים ובכוחות חמושים מקומיים: זכויות וזהות, כן; צבא נפרד ואוטונומיה ביטחונית, לא.

מבחינת ישראל, זו התפתחות חשובה במיוחד. ישראל מתבוננת בדרום סוריה ובדרוזים לא רק דרך שאלת המיעוט, אלא גם דרך השאלה מי יחזיק בכוח הצבאי באזור הסמוך לגבול. אם דמשק תנסה ליישם בדרום את אותו מודל שהופעל בצפון-מזרח, היא עשויה לדרוש גם מהכוחות הדרוזיים לעבור ממסגרת עצמאית למסגרת מדינתית.

וכאן עלול להיווצר העימות הבא, אבל, בינתיים, בתוך פחות משנתיים מאז נפילת בשאר אסד, מצטייר מאזן חדש: א-שרע מחזק את דמשק, טורקיה נהנית מהיחלשות הכוח הצבאי הכורדי, וארצות הברית דוחפת את הצדדים לעבר מדינה סורית מאוחדת יותר. הכורדים מקבלים הכרה בזכויותיהם, אך מוותרים על הצבא העצמאי.

עבור א-שרע זהו עוד שלב בבניית המדינה מחדש: פחות מיליציות, פחות אזורי שליטה נפרדים ויותר כוח מרוכז בדמשק, השאלה הגדולה היא אם המודל הזה יעבוד גם בדרום.

הכורדים היו המבחן הראשון. הדרוזים עלולים להיות המבחן הבא.

ברוך ידיד - I24NEWS

https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

וכעת גם ב X

https://x.com/BaruchYedid/status/2092623844553207831

פרשנים איראנים על סרטון המעקב אחרי בנו של טראמפ;

''הנקמה היא חובה ולא רשות, היא ציווי הלכתי שחובה לממש ולא לוחמה פסיכולוגית, זהו חלק מהרתעה אסטרטגית שאם לא תבוא, תחשוף אותנו לחיסולים נוספים...''

החשבון הפתוח כולל את חיסול ח'מנאי וסולימאני...

https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

איראן מתחזקת את הפרוקסי:

ארבעה בכירים איראנים ביקרו בבגדד בימים האחרונים כדי לנסות ולמנוע את פירוק המיליצות מנשק, מהלך שהעיראקים החלו בו בלחץ אמריקאי.
קאאני נועד עם בכירי המיליציות, טרם ביקור קליבאף.

בצל אובדנה של סוריה והסדקים בתמיכת השיעים בחיזבאללה בלבנון.

https://t.me/i24NEWS_HE

https://chat.whatsapp.com/F7yfDyk0krDF3IrbLiMbqR

דיווח בארה''ב:

יעד החיסול של האיראנים - יאיר נתניהו במיאמי.

על פי הדיווח, המודיעין הישראלי חשף בחודש דצמבר האחרון מזימה איראנית לחסל את יאיר בעת שהתגורר במיאמי.

חוליה איראנית ערכה מעקבים ותצפיות על מקום מגוריו ועל סדר יומו.

הישגי אחמד א-שרע: מהג'יהאדיסט המוקצה למי שמחזיר את סוריה למרכז המפה קשה לחשוב על שינוי דרמטי יותר במעמדה של סוריה בתוך פחות משנתיים מזה שהוביל הנשיא אחמד א-שרע. האיש שהגיע מדמשק כמנהיג ארגון ג'יהאדיסטי הפך בהדרגה לשחקן מדיני שמדינות המערב, מדינות ערב ואפילו…